עצים בקמפוס

אורן ברוטיה
Pinus brutia

משפחה: אורניים (Pinaceae)
מוצא: אסיה, המזרח הקרוב והקווקז

אורן קפריסאי הוא עץ מחטני ירוק-עד, הגדל לגובה רב יחסית, עד 25 מ', עם צמרת נוף סגלגלה מוארכת. קליפת הגזע בחלקו התחתון- קשקשית, מחורצת עם כתמים בצבעים אדומים-חומים עד חום-בהיר. במעלה הגזע, הקליפה דקה יותר ומתקלפת בצבע כתום-אדמדם. הענפים הצעירים דקים, העלים הבוגרים מחטניים באורך 10 – 18 ס"מ, נשארים על העץ במשך שנה וחצי עד שנתיים וחצי, ואז נושרים. הם מופיעים בזוגות הנישאים בבסיס משותף באורך 1 – 1.5 ס"מ. צבעם ירוק בהיר עד צהבהב ועוביים 1 מ"מ עם שפה משוננת קלות. המחטים של הנבטים הם יובניליים צבעם כחלחל, אורכם 1.5 – 4 ס"מ והם גדלים על הנבט עד גיל 4 שנים במעורב עם העלים הבוגרים שמתחילים להופיע כבר 9 חודשים לאחר הנביטה. עצי אורן ברוטיה מתחילים לפרוח בגיל 4 – 5 שנים. הפרחים הזכריים והנקביים מופיעים בדרך כלל על אותו עץ אך על ענפים נפרדים. הפרחים הזכריים מתחילים להופיע בחורף כצברים של אבקנים קטנים המרוכזים בצפיפות קרוב לקצות הענפים. פיזור האבקה חל מאמצע מרץ עד מאי. האצטרובלים של הפרחים הנקביים מופיעים בקצות ענפים או בסמוך להם בצורת כדור סגלגל בצבע חום-אדום. בשנה הראשונה לאחר ההפריה הם מתפתחים לאצטרובל קטן בצבע ירוק. בשנתם השנייה הם גדלים במהירות ומגיעים לגודלם הסופי 2 – 12 ס"מ והם מבשילים באביב באותה שנה. לפריחה ככלל אין חשיבות גננית מההיבט האסטטי. אורן ברוטיה הוא במקורו עץ של בתי גידול חופיים והוא עמיד לתנאי קרקע ואקלים קשים יותר משאר מיני האורן הגדלים באקלים הים-תיכוני. למרות שבמקורו הוא דורש חורפים לחים ומתונים הוא גדל בהצלחה גם באזורים שמחוץ לתחום תפוצתו הטבעי במקומות קרים יותר וצחיחים יותר. הוא מתאים לשתילה במגוון קרקעות נרחב.

אורן ברוטיה מוצאו מזרח ים-תיכוני, תורכיה ומזרח יוון, משם הועבר כנראה גם לקרים, לחופי קווקז, לאזרביג'אן, עירק, סוריה, לבנון, כרתים וקפריסין. הוא גדל גם בקלבריה שבאיטליה. הוא מין קרוב לאורן ירושלים והוא דומה לו מאד. אצטרובליי אורן ברוטיה נוטים לכל הכיוונים, ואילו אצטרובליי אורן ירושלים נוטים כלפי מטה. הנוף של אורן ברוטיה צפוף יותר, והגזע בדרך כלל ישר וזקוף וצבעו, כאמור אדמדם-חום.

אורן ברוטיה - שגדל בחרמון הישראלי הוא הפריט הגדול ביותר של אורן ברוטיה המתועד בספרות הלועזית.

כתבה: סימה קגן