פיקוס קדוש
Ficus religiosa
משפחה: תותיים (Moraceae)
שם עממי: פיקוס דתי
מוצא: הודו
פיקוס קדוש הוא עץ גדול ירוק-עד, נשיר באביב, ומיד מלבלב מחדש. בעל קצב צימוח מהיר, בבגרותו הוא מגיע ל- 20-25 מטר גובה וכ-10 מטר רוחב.
העץ הובא לארץ במאה הקודמת כעץ נוי בשל צמיחתו המהירה וחוסנו. הוא נשתל בערים אחדות בארץ כמו בתל אביב ובחיפה כעץ צל בגינות הציבוריות ובבתים פרטיים. הוא עמיד לטמפרטורות גבוהות וליובש, אך רגיש לקרה. גדל בכל הקרקעות, ואינו סובל ממליחות ומגיר בקרקע.
כמו לכל מיני הפיקוס, יש לו מערכת שורשים אגרסיבית, אך אין לו שורשי אוויר כמו לכמה מיני פיקוסים אחרים.
העלים פשוטים, צבעם ירוק בהיר, וכל עלה מסתיים בחוד צר וארוך, מזכיר את הפאות של דתיים אדוקים. הפיקוס הקדוש נחשב לפולש בשל היכולת הטובה והמהירה של זרעיו לנבוט בקלות לא רק בקרקע. את הזרעים מפיצים עטלפים וציפורים הניזונים מהפגות. מפיצי הזרעים מלשלשים את הזרעים ומפזרים אותם על הענפים ובסמיכות לעצים בוגרים.
נבט של פיקוס המתפתח על-גבי עץ אחר מחדיר את השורשים שלו מתחת לקליפה של העץ המארח, ומפתח מערכת שורשים ענפה שמגיעה בסופו-של-דבר עד לקרקע. נוף הפיקוס מצל על העץ ה"מארח" שלבסוף מת והפיקוס תופס את מקומו.
