חרוב מצוי
Ceratonia siliqua
משפחה: קטניתיים Fabaceae
מוצא: בארצות הים התיכון, המזרח התיכון, מערב אסיה.
מוצא החרוב הוא ים תיכוני אך יש הסוברים שמוצאו הוא הרי תימן. החרוב אינו נזכר בתנ"ך אך הוא נזכר במשנה ובתלמוד. כמו-כן ממצאים ארכאולוגיים מצביעים גם כן על נוכחות חרובים בארץ ישראל רק מתקופת בית שני ואילך. על כן סוברים שכניסתו לארץ היא בתקופה זו. החרוב הוא עץ ירוק-עד, דו ביתי, פרחי זכר ופרחי נקבה בעצים נפרדים. לפרחי הזכר ריח בלתי נעים.
העץ בעל גזע מרכזי עבה ומעוצה. גובהו מגיע ל-15 מ'. בארץ החרוב הוא עץ נפוץ בחורש הים תיכוני. בכמה מקומות הוא מופיע בחברת צומח עם אלת המסטיק. החרוב הוא בין העצים הראשונים הנובטים אחרי שריפה. הוא מאריך ימים עד כ-200 שנה.
זרעי החרוב שוקלים 0.21-0.2 ג', וזה משקל הקרט. עץ החרוב פורח בחודשים אוגוסט עד אוקטובר. הפירות מבשילים בחודשים יולי –ספטמבר והפרי טוב וטעים למאכל.
