עצים בקמפוס

ברכיכיטון צפצפתי
Brachychiton populneus

משפחה: חלמיתיים (Malvaceae)
מוצא: מזרח אוסטרליה

מוצאו של ברכיכיטון צפצפתי במדינות ויקטוריה, ניו סאות' ויילס וקווינסלנד שבמזרח אוסטרליה. העץ גדל שם באזורי חוף לחים אך גם באזורים חצי יבשים הרחוקים מהחוף. העץ התגלה כעמיד לתנאים אקלימיים רבים בתנאי תרבות. הוא עמיד לקור , ליובש וגם לקרקעות מגוונות כל עוד הן לא מלוחות.

ברכיכיטון צפצפתי הוא עץ ירוק-עד הגדל זקוף לגובה 10-5 מ', בעל גזע מעובה וגלילי בצבע אפור. הגזע והשורשים אוגרים מים. השורש שיפודי ומעמיק, ממשיך למעשה את הגזע כלפי מטה לעומק הקרקע. נוף העץ צריפי בעצים צעירים ומתעגל יותר בעצים בוגרים. העלים מסורגים, דמויי ביצה , מזכירים עלי צפצפה ומכאן שם המין. לעתים יש לעלים 3 אונות. העלווה משמשת כמספוא באוסטרליה בשנות בצורת בלבד.

הפרחים פעמוניים צהובים-ירקרקים, עם ניקוד אופייני בצד הפנימי, אורכם 2-1 ס"מ, יש להם חמישה עלי עטיף מאוחים. הפרחים חד-מיניים (זכריים או נקביים), ערוכים בצברים על אותו העץ. הפריחה אינה בולטת אך הם מייצרים הרבה צוף ומושכים דבורים. בהמשך לפריחה מתפתחים פֵּרות חומים קשיחים באורך 8-5 ס"מ ובהם זרעים גדולים וצפופים ושערות צורבות (יש ללבוש כפפות כשאוספים את הזרעים). זרעים טחונים שימשו כתחליף לקפה או כתוספת לקמח לחם. הילידים האבורג'ינים באוסטרליה קלו ואכלו את הזרעים. ברכיכיטון צפצפתי הוא עץ נוי המשמש כעץ רחוב, כעץ פארקים וגינות ונחשב כעץ חסכן במים. לשתילים צעירים גזע בקבוקי והם משמשים כצמחי מכל מוצלחים. אין צורך בגיזומי עיצוב, הענף המוביל ברור. את הברכיכיטון הצפצפתי מכליאים עם מיני ברכיכיטון אחרים ליצירת זני מכלוא לנוי.

כתבה: סימה קגן