עצים בקמפוס

אדר סורי
Acer obtusifolium

משפחה: סבונניים (Sapindaceae)
מוצא: אסיה ומזרח אגן הים התיכון, גדל בר בצפון הארץ

הסוג אדר כולל 115 מינים של עצים, רובם נשירים, גדלים באזורים ממוזגים של חצי הכדור הצפוני, משני צדי האוקיאנוס האטלנטי. המין שלנו ירוק –עד, ובכך יוצא דופן. בכל מיני האדר הפרי הוא דו-כנפית. לרוב המינים עלים גדולים, מזכירים עלי תאנה או דולב. אחדים מהם מאופיינים בגוני אדום בעונת השלכת. עצים כאלה נפוצים בצפיפות רבה באזורים הרריים של צפון-מזרח ארצות הברית ודרום-מזרח קנדה. תיירים רבים נוהרים בסתיו, במיוחד כדי ליהנות מצבעי השלכת האדומים של האדר. עָלֶה של אדר אף נבחר לשמש סמל על דגלה של קנדה. בנוסף, מיני אדר מפורסמים גם במוהל הסוכרי הזורם בצינורות הגזע, מוהל שמפיקים ממנו מיץ מרוכז הנקרא סירופ מייפל (מייפל הוא השם העממי של האדר).

זהו עץ בינוני ירוק-עד, הגדל ל-12-8 מטר גובה וכ-5 מטר קוטר הנוף. בעל גזע יחיד, העלים נגדיים, בעלי 3 אונות בצבע ירוק מבריק. העץ פורח בתחילת האביב, הפרחים ערוכים בתפרחות והם אינם בולטים, הם קטנים וגונם ירקרק–צהבהב, למרות שהוא מואבקי-רוח, הפריחה עשירה בצוף ואבקה לדבורי הדבש. בהמשך נוצר הפרי, בעל שתי כנפיים (דו-כנפית) שאורכן 2 ס"מ, והוא יבש בהבשלתו. הפירות ערוכים בזוגות, משתלשלים. גון הפרי, בעיקר הכנפיים, אדמדם מעורק.

העץ גדל לאט בשנים הראשונות, נחשב לעץ חזק ומאריך שנים. מתאים לנטיעה ברוב אזורי הארץ למעט הבקעה והערבה. מצטיין במיוחד באזורי ההר הגבוה. מתאים לכל סוגי הקרקע, למעט קרקעות מלוחות. נחשב לחסכן במים אולם מומלץ להשקותו בשנים הראשונות, ולמראה יפה, זקוק להשקיה מסודרת ברוב האזורים, למעט באזורים ההרריים.

כתבה: סימה קגן